פסק-דין בתיק ת"א 5738-08

מבוא - הרקע להגשת התביעה

1.       התובעת שעיסוקה בייצור ושיווק מוצרים מפלסטיק, ביקשה להרחיב פעילותה ולשם כך פנתה במהלך שנת 1996  למשרד התמ"ת (משרד התעשיה והמסחר בשעתו) על מנת לקבל המלצתו להקצאת מגרש לתובעת  באזור התעשיה הדרומי באשקלון.

          עם איתורו של מגרש מתאים (גוש 1730 חלקות 7, 14) אישר משרד התמ"ת לתובעת הקצאתו של מגרש זה ולשם כך הפנה אותה אל הנתבעת שהינה תאגיד עירוני המפתח את האזור, על מנת להסדיר את תשלום הוצאות הפיתוח הרלוונטיות טרם ייחתם הסכם הפיתוח (להלן: "הסכם הפיתוח")  אל מול מינהל מקרקעי ישראל (להלן: "המינהל").

2.       התובעת פנתה כמתחייב אל הנתבעת ושילמה לידיה שני תשלומים: האחד - ביום 15.5.96 על סך 7,200 ש"ח כפקדון על חשבון הקצאת הקרקע, והשני - ביום 14.9.96 על סך 363,308 ש"ח עבור יתרת התשלום הוצאות הפיתוח (נספחים ב', ג' לעדויות התובעת).

3.       בהמשך לכך ולאחר תשלום הסך הנדרש למינהל, נחתם ביום 29.12.96 הסכם פיתוח בין התובעת לבין המינהל. הסכם זה תקף היה ל- 36 חודשים, כאשר במהלך תקופה זו נדרשה התובעת להשלים את פיתוח המגרש שהוקצה לה כאמור לצורך הקמת מפעלה.

          מחמת שפל כלכלי אליו נקלע ענף עיסוקה של התובעת, לטענתה, נשתבשו תוכניותיה של זו והיא מצאה עצמה נאלצת לבקש הארכת תוקפו של ההסכם עם המינהל. הארכות מועד אושרו מעת לעת וכן מצד משרד התמ"ת, אולם ביום 13.7.06 הודיע המינהל למשרד התמ"ת כי הוא מבקש לבטל את העסקה. נסיונות השכנוע מצד התובעת להימנע מביטול העסקה, לא צלחו וביום 4.10.06 הודיע משרד התמ"ת לתובעת על ביטול ההקצאה (נספח ה' לעדויות התובעת). הסכם הפיתוח שנחתם אל מול המינהל בוטל רשמית מאוחר יותר - ביום 11.8.08 (ראה נספח א' לתצהירה של גב' בטאשוילי).

4.       התובעת מצאה עצמה נאלצת להשלים עם רוע הגזירה לטענתה ובלבד שיושבו לה הכספים ששילמה כאמור, לרבות הוצאות הפיתוח. משרד התמ"ת הודיע לתובעת כי היא אכן זכאית להשבה והפנה אותה אל הנתבעת לשם כך, אלא שהנתבעת סרבה לכך תוך שהיא מתנה את ההשבה בשיווקו של המגרש הנדון ליזם חלופי ומכפיפה השבה זו לנוהליה.

5.       תביעה זו נסובה למעשה על עמידת התובעת על השבתם של הכספים ששולמו לנתבעת כמתחייב לטענתה הן מדיני החוזים והן מדיני עשיית עושר שלא במשפט ובסך כולל של 795,862 ש"ח, הוא שיעור הסך ששולם בלווית הפרשי הצמדה וריבית כחוק נכון למועד הגשת התביעה - 22.5.08.

המחלוקת העומדת לדיון

6.       בקשת הרשות להתגונן אותה הגישה הנתבעת העמידה בראשית הדרך פלוגתא בת שני נדבכים מרכזיים, שמקורם הנטען למעשה הינו בנוהליו דאז של משרד התעשיה והמסחר:

הראשון - התכחשותה של הנתבעת לזכות התובעת להחזר כלשהו בשלב זה וכל עוד לא נמצא יזם חלופי לו יוקצה המגרש. טענתה זו עוררה מחלוקת, אלא שאינני מוצאת הכרח להידרש לפרטיה, זאת משעלה בידי הצדדים בהמשך ולאחר שמיעת הראיות לייתר מחלוקת זו ולצמצמה לנדבך השני שעניינו טענת הנתבעת לזכות קיזוז הניצבת לה.

7.       ב"כ הצדדים מסרו ביום 9.3.11 הודעה משותפת לפיה מצומצמת המחלוקת לשאלות הבאות: "האם הנתבעת זכאית לקזז מסכום ההשבה המגיע לתובעת סכום של 0.5% לכל חודש החל ממועד ההקצאה ועד למועד ביטול ההקצאה, ואם כן, מה המועדים בגינם היא זכאית לקזז". (זכות קיזוז נטענת זו תכונה להלן - "זכות הקיזוז/ סנקציית ההפחתה")

          הצדדים ציינו בהודעתם כי לאור האמור תשלם הנתבעת לתובעת את סכום ההשבה שאינו שנוי במחלוקת המהווים את החזר הוצאות הפיתוח בקיזוז הסך הנטען מצד הנתבעת, קרי - יתרה של 177,356 ש"ח.

          בהתאם להודעה זו ועל פי בקשת הצדדים ניתן ביום 10.3.11 פסק דין חלקי המורה על חיוב הנתבעת בתשלום היתרה הנ"ל תוך קציבת מועד לסיכומיהם באשר למחלוקת שהוגדרה.

8.       הצדדים הגישו עדויותיהם באמצעות תצהירים תוך קיומן של חקירות הדדיות.

מטעם התובעת העיד מנהלה - מר שמואל גואטה.

מטעם הנתבעת העידו שניים: הגב' אברון איריס המשמשת כמנהלת האגף לקידום פרויקטים כלכליים בעירית אשקלון מאז שנת 2000 האמונה על נושא עידוד פיתוח ושיווק קרקעות באזור התעשיה הדרומי באשקלון וכן רו"ח אסתר בטאשוילי ששימשה כחשבת אצל הנתבעת, אולם יודגש כי במועדי ההקצאה ותשלום הוצאות הפיתוח לא היו עדות הנתבעת מעורבות.

מחמת צמצומה של המחלוקת לטענת הקיזוז שמשמעותה "הודאה והדחה" מצד הנתבעת, אפתח בטענות הנתבעת דווקא ובראיותיה.

תמצית טענות הנתבעת